עו"ד יעקב אריאל נ' שם טוב ואח'

פסק דין

1.         עניינה של התובענה שלפנינו, פיצוי התובע בשל נזק שנגרם רכבו בתאונת דרכים אשר אירעה ביום 8.10.08 ברחוב גולדה מאיר בירושלים (להלן - התאונה).

2.         התובע טוען כי נהג ברכבו מכיוון שכונת רמת אשכול לכיוון שכונת רמות, ובהגיע הרכב לקרבת תחנת אוטובוסים היה בנתיב השמאלי- קיצוני של הכביש, מתוך ארבע נתיבים.

הנתבעת 1 נסעה מאחורי רכב התובע, ופגעה בעוצמה רבה עם החלק הקדמי- ימני של רכבה בחלק האחורי של רכב התובע.

לטענת התובע, כאשר יצא מרכבו ראה את הנתבעת 1 יושבת ליד ההגה ברכבה המומה ומבוהלת וטענה כי התבלבלה, לא שמה לב לרכב שלפניה, לא הספיקה לעצור, וכי היא מצטערת.

  3.        התובע דורש סכום של 19,478 ₪ המורכב כדלקמן:

 10,698 ₪ - הוצאות תיקון הרכב ;

 4,180 ₪ - ירידת ערך;

600 ₪ - שכר טרחת השמאי;

           4,000 ₪ - הוצאות עקיפות לרבות עוגמת נפש;

  4.    לטענת הנתבעות בכתב ההגנה, הנתבעת 1 נסעה בנתיב השמאלי ואילו התובע, שנסע בנתיב האמצעי, סטה לפתע לנתיב נסיעתה, חסם את דרכה, וגרם לתאונה.

לטענתן, בניגוד לתיאור התאונה על ידי התובע כתאונת "חזית – אחור", הרי שמעיון בנזקי הצדדים עולה כי ברכב התובע נפגעה פינתו האחורית – שמאלית כולל כנף שמאלית – אחורית, ואילו ברכב הנתבעת 1 הפגיעה הינה בחזית הרכב, מימין לשמאל.

הנתבעות טוענות כי סטייתו הפתאומית של התובע היתה בלתי צפויה, ובסטייתו זו "ביטל" התובע את מרחק העצירה עליו שמרה הנתבעת 1 ולמרות כל מאמציה לבלום, היתה התאונה בלתי נמנעת מבחינתה.

5.      בדיון שהתקיים בפני טענה הנתבעת1 כי התובע חתך ארבעה נתיבים וחתך אותה במהירות לפני תחנת האוטובוסים, כמעט הספיק להתיישר, ולא היתה לה שום שאפשרות להתחמק ולעצור (פרוטוקול עמ' 1 שורות 25 – 27).

       התובע חזר על גרסתו כפי שפורטה בכתב התביעה, אולם הוסיף:

"לחילופין, אם התאונה אירעה כפי שהנתבעת מתארת, קרי שעברתי ממסלול למסלול עדיין מלוא האשמה היא על הנתבעת כי היתה צריכה לשמור מרחק ורואים בתמונה שאני כבר ישר". (פרוטוקול עמ' 2 שורות 20 – 21).

6.      לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בתמונות ובמסמכים, ראיתי להעדיף את גרסת הנתבעות על פני גרסתו של התובע.

נראה שהתובע אכן עבר מנתיב לנתיב ו"חתך" את הנתבעת 1 כך שלא הספיקה לעצור. בתמונות שצורפו ניתן להבחין שהנזק העיקרי ברכב התובע הינו בפינה השמאלית-אחורית. אילו היתה הנתבעת 1 פוגעת ברכב התובע בעת נסיעתה מאחוריו, כנטען על ידו, הרי שסביר להניח שכל החלק האחורי של רכב התובע היה נפגע ולא רק החלק השמאלי- אחורי.

מיקום הנזק מחזק את גירסת הנתבעות לפיה התובע "חתך" וטרם הספיק להתיישר באופן מלא בעת שאירעה התאונה.

7.      לאור האמור אני קובעת, כי האחריות לתאונה מוטלת על התובע ולכן דין תביעתו להידחות.